המחקר עוקב אחר התנהגות המובטלים במשך תקופת קבלת דמי אבטלה – האם הם מקבלים דמי אבטלה ברציפות או עם הפסקות, ובודק האם יש הבדלים בהתנהגות זו לפי מאפייני המובטל.
תקופת קבלת דמי אבטלה מיועדת לחיפוש עבודה, ולכן יש להניח כי ברוב המקרים הסיבה ליציאה ולחזרה ממעגל מקבלי דמי אבטלה היא מציאת עבודה שכנראה התגלתה כלא מתאימה.
הממצאים המרכזיים הם:
- רק ל-10% ממקבלי דמי אבטלה יש הפסקות בתקופת התשלום
- שיעור מקבלי דמי אבטלה להם יש הפסקות גבוה יותר דווקא בקרב מי שלא מיצו את מלוא זכאותם לדמי אבטלה מאשר בקרב אלה שמיצו את מלוא זכאותם.
משמעות הדבר היא שהמובטלים שאינם ממצים את מלוא הזכאות הם השכבה החזקה יותר בשוק העבודה לעומת אלה שממצים, משום שהם מקבלים הצעות עבודה שאינן מתאימות להם ואז חוזרים לקבל דמי אבטלה. העובדה שהם לא מיצו את מלוא זכאותם מצביעה על כך שבסופו של דבר הם חזרו מהר יחסית לשוק העבודה כמועסקים במשרה יציבה יותר לעומת אלה שמיצו את מלוא הזכאות והתקשו למצוא עבודה.